Vayedaber

Simple Havroutah

Beitsah

Daf 36b

אֶלָּא אֵימָא: וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂנָּה מְצוּדָה. פְּשִׁיטָא! מַהוּ דְּתֵימָא: בְּמִינוֹ נִצּוֹד — אָסוּר, שֶׁלֹּא בְּמִינוֹ נִצּוֹד — מוּתָּר, קָא מַשְׁמַע לַן.

Traduction

but rather say the following: Provided he does not make it a trap as he covers it, i.e., as long as he takes care not to cover all the openings. The Gemara questions this: But it is obvious that it is prohibited to directly trap bees on Shabbat; why would the baraita mention it? The Gemara responds: It does inform us of something that is not obvious: Lest you say: An animal whose type is generally trapped and hunted by people for some purpose is prohibited to be trapped on Shabbat, whereas an animal whose type is not generally trapped, such as a bee, is permitted to be trapped even ab initio, as this is not considered to be the normal manner of hunting. The baraita therefore teaches us that one may not in fact trap bees.

Rachi non traduit

מהו דתימא דבר שבמינו נצוד. שדרך לצוד את בני מינו כגון חיה ועוף אסור אבל האי דאין במינו נצוד שרי קמ''ל:

Tossefoth non traduit

אלא אימא ובלבד שלא יעשנה מצודה. פ''ה ובלבד שלא יכסה בו כל החלונות דלר' יהודה אסור ולר' שמעון מותר וגם מעיקרא כי בעי לאוקומי כר' שמעון משמע ליה דבכל ענין מיירי אפילו לעשות כעין מצודה לסתום כל החלונות ותימה דהא מודה ר''ש בפסיק רישיה ולא ימות והכא ודאי הן נצודות ופירש הר''ר משה מאייבר''א דלר''ש נמי מיירי שיש חור קטן בכוורת אך אינו נראה וא''כ לא הוי פסיק רישיה ולא ימות ולר''ש מותר ורבי יהודה דאסר אפילו דבר שאינו מתכוין בעי חור גדול שיהא נראה לדבורים לצאת מן הכוורת:

רַב אָשֵׁי אָמַר: מִי קָתָנֵי בִּימוֹת הַחַמָּה וּבִימוֹת הַגְּשָׁמִים? בַּחַמָּה מִפְּנֵי הַחַמָּה וּבַגְּשָׁמִים מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים קָתָנֵי — בְּיוֹמֵי נִיסָן וּבְיוֹמֵי תִשְׁרֵי, דְּאִיכָּא חַמָּה, וְאִיכָּא גְּשָׁמִים, וְאִיכָּא דְּבַשׁ.

Traduction

Rav Ashi said a different elucidation: Is it taught in the baraita: In the summer, and: In the rainy season? No, it is taught: In the sun due to the sun and in the rain due to the rain. The baraita speaks not of the summer and the rainy season, but of the spring days of Nisan and the autumn days of Tishrei, when there is sometimes sun and there is sometimes rain, and when there is also honey in the hive. It is possible, then, that the baraita permits covering the hive during these seasons because of the honey that is in it, as initially proposed.

Rachi non traduit

רב אשי אמר. לעולם כדשנינן מעיקרא דאיכא דבש למאכל אדם ודקשיא לך בימות הגשמים מי איכא דבש לא קשיא דמי קתני ימות החמה וימות הגשמים:

וְנוֹתְנִין כְּלִי תַּחַת הַדֶּלֶף בְּשַׁבָּת. תָּנָא: אִם נִתְמַלֵּא הַכְּלִי — שׁוֹפֵךְ וְשׁוֹנֶה, וְאֵינוֹ נִמְנָע.

Traduction

§ It was taught in the mishna: And one may place a vessel beneath a leak in order to catch the water on Shabbat. A Sage taught in a baraita: If the vessel became full with the leaking water, he may pour out its contents, place the vessel back under the leak, and repeat the entire process if necessary, and he need not refrain from doing so.

Rachi non traduit

שופך. לחוץ:

ושונה. יחזירנו למקומו תחת הדלף:

ואינו נמנע. מלשנות כל היום אם צריך לכך:

Tossefoth non traduit

שופך ושונה. למה דס''ד דאיירי לעיל בדלף שאינו ראוי לו קשה היכי מטלטל ליה הא הוה ליה ככלכלה והאבן בתוכה דאמר בסוף כירה (שבת דף מז. ושם) דלית בה. פירי וי''ל דשרי משום דהוי כגרף של רעי וכן משמע מדמייתי ליה הכא:

בֵּי רִחְיָא דְּאַבָּיֵי דְּלוּף. אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבָּה, אֲמַר לֵיהּ: זִיל עַיְּילֵיהּ לְפוּרְיָךְ לְהָתָם, דְּלֶהֱוֵי כִּגְרָף שֶׁל רְעִי, וְאַפְּקֵיהּ.

Traduction

The Gemara relates: Abaye’s millhouse once developed a leak on Shabbat. Abaye was concerned about the potential damage to the millstones, which were made partly of clay and which would become ruined from the leaking water, and he did not have enough buckets to catch all the water without emptying and refilling them. But the water was unfit for drinking and was therefore muktze and could not be removed. Abaye came before Rabba to ask him how to proceed. Rabba said to him: Go and bring your bed into the millhouse, so that the dirty water will be considered like a container of excrement, which, despite being muktze, may be removed from one’s presence due to its repulsive nature, and then remove the water.

Rachi non traduit

בי רחיא דאביי דלוף. הדלף היה נופל על הרחים שלו והיו עשוין בטיט ונמוחים מפני הגשמים ולא היה מספיק לכלים הצריכים לתת תחת הדלף:

זיל עייליה לפוריך להתם. לבית שהוא שם דלהוי כגרף של רעי שיהו מאוסים הרחים לך להיות לפני מטתך ואתה מותר לטלטלן ולהוציאן לחוץ כדאמר לקמן דגרף של רעי מותר להוציאו לאשפה:

יָתֵיב אַבָּיֵי וְקָא קַשְׁיָא לֵיהּ: וְכִי עוֹשִׂין גְּרָף שֶׁל רְעִי לְכַתְּחִלָּה? אַדְּהָכִי נְפַל בֵּי רִחְיָא דְאַבָּיֵי. אָמַר: תֵּיתֵי לִי דַּעֲבַרִי אַדְּמַר.

Traduction

Abaye sat and examined the matter and posed a difficulty: And may one initiate a situation of a container of excrement, i.e., may one intentionally place any repulsive matter into a situation which will bother him and will then have to be removed, ab initio? In the meantime, as he was deliberating the issue, Abaye’s millhouse collapsed. He said: I had this coming to me for having gone against the words of my master, Rabba, by not following his ruling unquestioningly.

Rachi non traduit

וכי עושין גרף של רעי לכתחלה. וכי מותר לגרום שיהא הדבר מאוס לו כדי שיוציאנו:

תיתי לי דעברי אדמר. תבואני זאת בשכרי שעברתי על דברי רבי גרף ועביט כלי חרס הן אלא של רעי קרוי גרף ושל מימי רגלים קרוי עביט:

Tossefoth non traduit

תיתי לי דעברי אדמר. אע''ג דאמרינן לעיל פ' יו''ט (ביצה דף כא:
ושם) דאין עושין גרף של רעי לכתחלה ס''ל לרבה דהכא שרי משום פסידא דבי רחיא או משום דלא מקרו לכתחלה כל כך הכא כיון שהיו הגשמים כבר מזלפין בבית אין כל כך לכתחלה כמו מזמנין נכרי:

אָמַר שְׁמוּאֵל: גְּרָף שֶׁל רְעִי וְעָבִיט שֶׁל מֵימֵי רַגְלַיִם — מוּתָּר לְהוֹצִיאָן לָאַשְׁפָּה, וּכְשֶׁהוּא מַחְזִירוֹ — נוֹתֵן בּוֹ מַיִם וּמַחְזִירוֹ.

Traduction

Shmuel said: With regard to a container of excrement and a container of urine, it is permitted to remove them on Shabbat to a garbage heap. And when he returns the container to the house he must place water in it first and then return it, for it is prohibited to carry these containers alone, as their foul odor makes them muktze due to their repulsive nature.

Rachi non traduit

נותן בו מים ומחזירו. דמוקצין מחמת מאוס הן ואי לאו אגב מיא לא מצי לטלטלינהו ולהוציאו הוא דשרו ליה משום כבודו:

סְבוּר מִינַּהּ: גְּרָף שֶׁל רְעִי, אַגַּב מָנָא — אִין, בִּפְנֵי עַצְמוֹ — לָא. תָּא שְׁמַע: דְּהָהוּא עַכְבַּרְתָּא דְּאִשְׁתְּכַח בֵּי אִסְפַּרְמָקֵי דְּרַב אָשֵׁי. אֲמַר לְהוּ רַב אָשֵׁי: נִקְטֻהּ בְּצוּצִיתֵהּ וְאַפְּקוּהּ.

Traduction

Some Sages at first understood from the wording of Shmuel’s statement that with regard to removing a container of excrement on account of the vessel, i.e., along with its vessel: Yes, this is permitted; but to remove the excrement by itself, without a vessel containing it: No, this is prohibited. The Gemara counters this conclusion with the following story: Come and hear that a certain dead mouse was discovered in Rav Ashi’s storeroom for spices [isparmekei]. Rav Ashi said to them: Take hold of it by its tail and remove it. This shows that repulsive matter may be removed even directly.

Rachi non traduit

סבור מינה. מדשמואל היו סבורים התלמידים דדוקא גרף נקט דאגב מנא שרי לטלטל את הרעי אבל בפני עצמו ליטול את הרעי או דבר מאוס ממש בידו ויוציאנו לא שרו ליה:

באספרמקי. בשמים:

בצוציתה. בזנבה:

מַתְנִי' כָּל שֶׁחַיָּיבִין עָלָיו מִשּׁוּם שְׁבוּת, מִשּׁוּם רְשׁוּת, מִשּׁוּם מִצְוָה, בְּשַׁבָּת — חַיָּיבִין עָלָיו בְּיוֹם טוֹב.

Traduction

MISHNA: Any act for which one is liable due to a rabbinic decree made to enhance the character of Shabbat as a day of rest [shevut]; or if it is notable because it is optional, i.e., it involves an aspect of a mitzva but is not a complete mitzva; or if it is notable because it is a full-fledged mitzva, if it is prohibited on Shabbat, one is liable for it on a Festival as well.

Rachi non traduit

מתני' כל שחייב עליו. מדברי סופרים שלא לעשותו בשבת משום שבות או משום רשות שיש בו קצת מצוה אבל לא מצוה גדולה וקרוב הוא להיות דבר הרשות ויש בו איסור מדברי סופרים:

או משום מצוה. או שיש בו מצוה ממש ואסרוהו חכמים לעשות בשבת:

חייבין עליו. שלא לעשותו ביו''ט:

וְאֵלּוּ הֵן מִשּׁוּם שְׁבוּת: לֹא עוֹלִין בָּאִילָן, וְלֹא רוֹכְבִין עַל גַּבֵּי בְּהֵמָה, וְלֹא שָׁטִין עַל פְּנֵי הַמַּיִם, וְלֹא מְטַפְּחִין וְלֹא מְסַפְּקִין וְלֹא מְרַקְּדִין.

Traduction

And these are the acts prohibited by the Sages as shevut: One may not climb a tree on Shabbat, nor ride on an animal, nor swim in the water, nor clap his hands together, nor clap his hand on the thigh, nor dance.

Rachi non traduit

ואלו הן. דברים שאסורין משום שבות שהטילו עליו חכמים לשבות מהן ואין בעשייתן שום מצוה:

לא עולין באילן כו'. כולהו מפרש בגמרא אמאי גזור בהו רבנן:

אין מטפחין. ביד:

ואין מספקין. על ירך:

ואין מרקדין. ברגל וכולן לשמחה ולשיר ובגמרא מפרש גזרה שמא יתקן כנגדן כלי שיר דקא עביד מנא:

וְאֵלּוּ הֵן מִשּׁוּם רְשׁוּת: לֹא דָּנִין, וְלֹא מְקַדְּשִׁין, וְלֹא חוֹלְצִין, וְלֹא מְיַבְּמִין.

Traduction

And the following are acts that are prohibited on Shabbat and are notable because they are optional, i.e., which involve an aspect of a mitzva but are not complete mitzvot: One may not judge, nor betroth a woman, nor perform ḥalitza, which is done in lieu of levirate marriage, nor perform levirate marriage.

Rachi non traduit

ואלו הן משום רשות. כלומר שהיה לנו להתירן משום שהן קרובין למצוה ואסרום חכמים האי דקרו ליה רשות משום הנך דבעי למתני בסיפא דהוו מצוה גמורה ולגביהן קרי להנך מציעי רשות ולהנך קמאי קרי שבות דאיסור שבות גמור יש בהן לפי שאין בהן צד לסלק גזירות חכמים מעליהן שאין בהן לחלוחית מצוה:

לא דנין. דין:

ולא מקדשין. אשה ובגמרא מפרש אמאי קרי ליה רשות (ומאי טעמא גזור עלייהו):

וְאֵלּוּ הֵן מִשּׁוּם מִצְוָה: לֹא מַקְדִּישִׁין, וְלֹא מַעֲרִיכִין, וְלֹא מַחֲרִימִין, וְלֹא מַגְבִּיהִין תְּרוּמָה וּמַעֲשֵׂר.

Traduction

And the following are prohibited on Shabbat despite the fact that they are notable because of the full-fledged mitzva involved in them: One may not consecrate, nor take a valuation vow (see Leviticus 27), nor consecrate objects for use by the priests or the Temple, nor separate teruma and tithes from produce.

Rachi non traduit

ולא מקדישין. הקדשות:

מעריכין. ערכך עלי ונותן כפי שנים כמו שכתוב בפרשת ערכין (ויקרא כז):

ולא מחרימין. הרי בהמה זו חרם וסתם חרמים לבדק הבית:

כָּל אֵלּוּ בְּיוֹם טוֹב אָמְרוּ, קַל וָחוֹמֶר בַּשַּׁבָּת. אֵין בֵּין יוֹם טוֹב לַשַּׁבָּת אֶלָּא אוֹכֶל נֶפֶשׁ בִּלְבָד.

Traduction

The Sages spoke of all these acts being prohibited even with regard to a Festival; all the more so are they prohibited on Shabbat. The general principle is: There is no difference between a Festival and Shabbat, except for work involving preparation of food alone, which is permitted on a Festival but prohibited on Shabbat.

גְּמָ' לֹא עוֹלִין בָּאִילָן — גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִתְלוֹשׁ.

Traduction

GEMARA: The Gemara clarifies the reasons for each of these halakhot: One may not climb a tree. This is a decree that was made lest one detach branches or leaves as he climbs, thereby transgressing the prohibited labor of reaping.

Rachi non traduit

גמ' שמא יעלה ויתלוש. דהוי אסורא מדאורייתא דהיינו קוצר שתולש מן המחובר:

וְלֹא רוֹכְבִין עַל גַּבֵּי בְּהֵמָה — גְּזֵרָה שֶׁמָּא יֵצֵא חוּץ לַתְּחוּם. שְׁמַע מִינַּהּ תְּחוּמִין דְּאוֹרָיְיתָא! אֶלָּא: גְּזֵרָה שֶׁמָּא יַחְתּוֹךְ זְמוֹרָה.

Traduction

Nor ride on an animal: This is a decree that was made lest one go beyond the Shabbat limit on the animal. The Gemara asks: Can one then learn from here that the prohibition against venturing beyond the Shabbat limits, which applies also to Festivals, is by Torah law? If the prohibition with regard to the Shabbat limit were rabbinic, the Sages would not have reinforced it with the additional decree against riding an animal. It is known that this is a matter of dispute; in light of this explanation of the mishna it would be a proof that Shabbat boundaries are of Torah origin. Rather, give a different reason for the prohibition: It is a decree that was made lest one cut off a branch to use as a riding switch, and thereby perform the labor of reaping, which is prohibited by Torah law.

Rachi non traduit

שמא יצא חוץ לתחום. מתוך שאינו מהלך ברגליו אינו רואה סימני התחומין:

שמע מינה תחומין מדאורייתא. מדגזור רכיבה אטו תחומין דאי מדרבנן לא הוו אסרי מלתא אחריתא משום דידיה:

שמא יחתוך זמורה. להכותה והוי קוצר מן המחובר:

וְלֹא שָׁטִין עַל פְּנֵי הַמַּיִם — גְּזֵרָה שֶׁמָּא יַעֲשֶׂה חָבִית שֶׁל שַׁיָּיטִין.

Traduction

Nor swim in the water: This is a decree that was made lest one make a swimmer’s barrel, i.e., an improvised flotation device used to teach beginners how to swim.

Rachi non traduit

חבית של שייטין. כלי של גומא שאורגין אותו ועושין כמין חבית ארוכה ולמדין בו לשוט:

Tossefoth non traduit

שמא יעשה חבית של שייטין. פ''ה שלוקחין קנים ועושה כעין חבית ושט בהן וקשה דהא תנן ואלו טהורין בכלי חרס טבלא שאין לה לבזבזין וחבית של שייטין אלמא דחרס הוא לכן נ''ל שהוא כלי חרס שאין לו פתח ומתוך כך אינו יכול להשתקע במים לפי שאין המים יכולין ליכנס לתוכו ולכך צף על פני המים:

וְלֹא מְטַפְּחִין וְלֹא מְסַפְּקִין וְלֹא מְרַקְּדִין — גְּזֵרָה שֶׁמָּא יְתַקֵּן כְּלֵי שִׁיר.

Traduction

Nor clap one’s hands together, nor clap his hand on the thigh, nor dance: All of these are prohibited due to a decree that was made lest one fashion a musical instrument to accompany his clapping or dancing.

וְאֵלּוּ הֵן מִשּׁוּם רְשׁוּת: לֹא דָּנִין. וְהָא מִצְוָה קָעָבֵיד! לָא צְרִיכָא, דְּאִיכָּא דַּעֲדִיף מִינֵּיהּ.

Traduction

§ It was taught in the mishna: And the following are acts that are prohibited on Shabbat and are notable because they are optional, i.e., which involve an aspect of a mitzva but are not complete mitzvot: One may not judge. The Gemara asks: But doesn’t one perform a full-fledged mitzva by acting as a judge in a court? Why is it categorized as optional rather than as a full-fledged mitzva? The Gemara answers: No, it is necessary for the mishna to categorize it as optional, as it is speaking of a case where there is another person who is more qualified than he. Since the other person can judge even better, it is not considered an absolute mitzva for the first one to judge.

Rachi non traduit

הא מצוה קא עביד. ואמאי קרי ליה רשות:

Tossefoth non traduit

והא מצוה קא עביד. פ''ה וה''ל למחשבינהו בהדי אינך דסיפא ממצוה ומשני לא צריכא דאיכא דעדיף מיניה ולכך אינו מצוה כל כך דומיא דהני דסיפא ולפי זה יכול להיות דגם בדליכא דעדיף מיניה אסור וכן פירש נמי גבי לא מקדשין הא מצוה קא עביד כו' ומשני דאית ליה אשה ובנים משמע אפילו אין לו אשה ובנים מ''מ אסור וקשה דאמר פרק דיני ממונות (סנהדרין דף לה.) לפיכך אין דנין לא בע''ש ולא בערב יו''ט דהיכי לעביד לדייניה במעלי שבתא ולקטליה בשבת אין רציחה דוחה שבת ולא משני משום דאין דנין משמע התם דבסנהדרין דבסתמא ליכא עדיף מנייהו שפיר דנין ויש ליישב דניחא ליה להש''ס למימר טעמא לאסור מן התורה ולא לאסור אלא מדרבנן ור''ת פי' דהא מצוה קא עביד ואמאי גזרו כו' ומשני לא צריכא דאית ליה אשה ובנים אבל אם אין לו אשה ובנים מותר לקדש דמצוה קא עביד וקשה דבפ''ק דיומא בירושלמי גבי כהן גדול מתקנין לו אשה אחרת פריך והרי קונין לו קנין בשבת ומשני אין שבות במקדש ולשני דשרי כיון דמצוה קא עביד דהא כיון שמתה אשתו מצוה לו לישא אשה אחרת ועוד קא עביד מצוה דכתיב וכפר בעדו ובעד ביתו (ויקרא ט''ז:
ו') אלא ודאי י''ל כפירוש הקונטרס ולא קשיא מההיא דסנהדרין דהא קאמר הכא טעמא שמא יכתוב וכיון דישבו כבר בדין מערב יו''ט וכתבו דברי המזכין ודברי המחייבים מבעוד יום כדקאמר התם אם כן לא שייך למגזר ועוד י''ל כפירוש ר''ת ולא קשיא מההיא דכהן גדול דשמא חד מתרי טעמי נקט והדר מסיק התם בירושלמי דיומא אמר רבי מונא הדא אמר' הדין דכונסין ארמלין צריך לכונסן מבעוד יום שלא יהא כקונה קנין בשבת ואיתא נמי בריש כתובות בירושלמי ומפרש התם טעמא דעד שלא. קנה אינו זכאי במציאתה ולא במעשה ידיה ולא בהפרת נדריה משכנסה זכאי בכולם ונמצא כקונה קנין בשבת וההוא נמי איכא לאוקמי בשיש לו אשה ובנים ומהאי טעמא דאין מקדשין לפי שנראה כקונה קנין אסור כמו כן לתת גט בשבת:

וְלֹא מְקַדְּשִׁין. וְהָא מִצְוָה קָעָבֵיד! לָא צְרִיכָא,

Traduction

§ Nor betroth a woman: The Gemara asks: Why is this categorized as optional, indicating that it is not a full-fledged mitzva? But doesn’t one perform a full-fledged mitzva when he marries, as this enables him to fulfill the mitzva to be fruitful and multiply? The Gemara answers: No, it is necessary for the mishna to categorize it as optional,

Rachi non traduit

ולא מקדשין הא מצוה קא עביד. שנושא אשה לפרות ולרבות ואמאי קא קרי ליה רשות:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source